פסק-דין בתיק ע"ר 5043-04-12

1.         לפנינו ערעור על החלטת כב' הרשם  א. פוני מיום 13.3.12 , אשר בה נדחתה בקשת המערערת להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר, שהוגשה ביום 5.2.12, וכן  נדחתה ההתנגדות עצמה לביצוע השטר (להלן - ההחלטה).

            יצוין, כי ביום 2.4.12  עוכבו הליכי ההוצאה לפועל עד להחלטה אחרת , על ידי כב' השופטת שושנה לייבוביץ'.

2.         כפי שעולה מן ההחלטה, במסגרת תיק הוצאה לפועל 03-04649-01-5 הגיש המשיב כנגד המערערת בקשה לביצוע שטר חוב על סכום של 18,000 ש"ח, שנחתם על ידי המערערת ביום 28.8.97.

            על פי רישומי תיק ההוצאה לפועל, נמסרה האזהרה לידי המערערת ביום 5.6.01 בכתובת המצוינת על גבי השטר, באמצעות הדבקה על הדלת, ולכן המועד האחרון להגשת ההתנגדות לביצוע השטר היה 5.7.01.

            משלא הוגשה ההתנגדות במועד - החל המשיב בנקיטת הליכים לגביית החוב.

3.         בהחלטתו פירט כב' הרשם את טענותיה של המערערת, כפי שנטענו בתצהירה שהוגש בתמיכה לבקשה להארכת המועד, כשהטענה העיקרית היא שמסמכי ההוצאה לפועל מעולם לא הומצאו למערערת , ולמעשה היא לא ידעה על ההליך ומהותו עד ליום 11.10.11, עת נודע לה על הטלת עיקול על חשבונה בבנק, ולכן האיחור בהגשת הבקשה להארכת מועד לא היה בשליטתה  של המערערת אלא נעוץ כולו, לטענתה,  בדרך התנהלותו של המשיב.

4.         כב' הרשם דחה את הבקשה, וקבע כי מתוך המסמכים שצורפו על ידי המערערת עצמה עולה כי כבר  בשלהי שנת 2001 היא ידעה על קיומו של תיק ההוצאה לפועל , ואף הגישה בקשות, כגון בקשה מיום 21.11.01 לביטול עיקול והשעיית הליכים, ובקשה דחופה לביטול תפיסת כספים מיום 22.11.01 .

כב' הרשם קבע, בסעיף 9 להחלטה, כי משידעה המערערת על קיום התיק ומשהגישה בקשה לעיכוב ו/או ביטול הליכים - לא הייתה כל מניעה מצדה אף להגיש כבר באותו מועד בקשה להארכת מועד ו/או התנגדות לביצוע שטר.

            עוד קבע כב' הרשם, כי "די בעצם הגשה לתיק ההוצאה לפועל כדי להראות כי אף בהנחה שלא בוצעה מסירה כדין כי הנתבעת ידעה לא רק על קיום התיק ועל זהות התובע, אלא גם לגבי הליכים ספציפיים שננקטו נגדה".

5.         לעניין הידיעה של המערערת, קבע כב' הרשם באופן מפורש בעמ' 4 להחלטה:

"אכן הנטייה בפסיקה הינה להעדיף בראש ובראשונה את ביצוע המסירה האישית לידי בעל דין. אולם, לצד עקרון זה, הכירה הפסיקה במקרים חריגים גם בעקרון הידיעה וזאת כאשר ברור שהייתה ידיעה בפועל של אותו בעל דין שהיא ידיעה מלאה וברורה.

בנסיבות האמורות לעיל, כשהנתבעת לוקחת חלק פעיל בתיק באמצעות בקשות שונות ובמועדים שונים, אין ספק כי יש מקום להשתמש בכלל הידיעה ולקבוע כי הנתבעת הייתה מודעת לקיום התיק עוד בסוף שנת 2001. מכאן שהגשת הבקשה ביום 5.1.12 הוגשה לא רק בשיהוי ניכר ביותר, אלא אף לא הובא כל טעם מיוחד שניתן בגינו להיעתר לבקשה.

                        בהינתן האמור לעיל, די בכך כדי לדחות את הבקשה".

6.         כב' הרשם גם בחן את ההתנגדות עצמה, וקבע כי אין בה כל טענת הגנה כנגד ביצוע השטר.

7.         בכתב הערעור ובעיקרי הטיעון מטעמה טוענת המערערת, בין היתר, כי טעה כב' הרשם בכך שלא קבע כי האזהרה לא נמסרה כדין,  הואיל ואין מחלוקת כי מדובר בהדבקה על הדלת.

            לטענתה, יש להמצאת אזהרה חשיבות מיוחדת כאשר מדובר בהליכים לביצוע  שטר, ולפיכך יש לבצע המצאה של ממש ואין להסתפק בהדבקה על הדלת, ובהעדר המצאה  - שטר החוב הוא בבחינת "פסק דין על תנאי", וביצועו עד כה היה חסר סמכות.

8.         לעניין קביעתו של כב' הרשם כי המערערת ידעה על קיומו של תיק ההוצאה לפועל עוד בנובמבר 2001 טוענת המערערת, כי היא אמנם ידעה את מספר הנומרטור, מספר התיק , וסכום החוב, וזאת מתוך הודעות על הטלת העיקול ועל תפיסת כספים (להלן - ההודעות), אולם  לא ידעה מתוך ההודעות מהי עילת התביעה או מהו מקור החוב או מהם מסמכי פתיחת התיק.

            לפיכך, אין, לטענת המערערת,  בהודעות כדי לפטור את המשיב מחובת המצאה כדין של האזהרה של מסמכי פתיחת התיק, ואין בהן כדי להטיל על המערערת ידיעה שיפוטית רטרואקטיבית לגבי המסמכים או להטיל עליה חובה משפטית לפעול בתיק מבלי שבוצעה המצאה כדין של האזהרה ושל מסמכי פתיחת התיק.

9.         הודעת הערעור וכן עיקרי הטיעון כוללים  גם טענות רבות לגבי יתרת החוב, עצם פירעון החוב או חלק ממנו, מהם הסכומים שנגבו בפועל ומתי נגבו, לרבות סכומים שנגבו מהערב ארנון רונן.